אסיפות הורים

עכשיו זה הזמן לימי הורים… שליש שנה מאחורנו והישגי התלמידים נמדדים ומובאים בפניהם ובפני ההורים. מי לשמר, מי לשפר, מי מאחור ומי מצטיין.
זוהי תקופה שיש בה עבור ילדנו מעט חשש, שמחה, תסכול. גם עבורנו היא מהווה מפגש עם חוויות העבר שלנו במסגרות החינוכיות ועם המפגש של ילדנו. הפעם אני רוצה לספר לכם מעט על ההכנה שמורה מארגן לקראת ימי ההורים. זוהי משימה לא פשוטה כלל. מתחילה במעקב אחר התלמיד בהישיגיו הלימודיים, החברתיים, ההתנהגותיים, במידת השתתפותו בשיעורים, בהכנת המשימות בכיתה ובבית, ובתפקוד הכללי שלו בכיתה, בהפסקות, בשיעורים השונים, ובביה"ס. המחנך אוסף מכלל המורים הנפגשים עם התלמיד את הנתונים ועם כלל הנתונים והתובנות שמסיק מהן מגיע לישיבה פדגוגית, הנערכת עם המנהל, היועץ, הסגן וכל מי שמלמד בכיתה. בישיבה עוברים על רשימת התלמידים ומעלים את כלל ההישגים של כל תלמיד ותלמיד. מתייעצים לגבי המשך הדרך, מציבים מטרות להמשך, חושבים איך לקדם ו-או לשמר ולקדם את התלמיד. לאחר מכן המורה מכין גיליון/דף הערכה לכל תלמיד. רצוי ומאוד ואני יודעת, שבהרבה בתי ספר עורכים עם כל תלמיד שיחה אישית, שיעריך הוא את הישגיו הנ"ל וביחד מחליטים מה נביא בפני ההורים, מה המשימות שנשקיע בהמשך הדרך.
מכיוון שזו משימה של 'דיני נפשות' חשובה הרגישות של המורה המחנך. חובתו להכיר היטב את הילד על יכולותיו, חולשותיו, רגישותו ולדעת, כיצד לעצב את דמותו, להחדיר בו מוטיבציה להמשך. כאן נמדדים אותם "מורים לחיים". אני זוכרת באחד המקרים בהם הלכתי עם בתי ליום הורים, בהיותה ילדונת, והמורה הייתה עסוקה בחלקים הדידקטיים של הפגישה ושכחה שיש שם ילדה, נרגשת ואמא גם כן. למזלי באתי מהתחום ושיניתי את מהלך הפגישה, אך זו בהחלט היוותה עבורי דוגמה שלילית למה יכול לקרות, כשהאדם שמולך אינו מבין את משמעות תפקידו.
ולעומת החוויה השלילית הזו, זכינו גם למורים שהיו דוגמה לבני אדם, הרואים את הילד מול עיניהם. כמנהלת תמיד אמרתי לצוותים החינוכיים-בכל ילד תנהגו כאילו היה ילדכם הפרטי…במקרה שכך נעשה התוצאות בדרך כלל מובילות למימוש עצמי של התלמיד והמורה.
בהצלחה לכל התלמידים וצוותי החינוך בימי הורים.
בהמשך, אפרסם מה קורה כשהמידע שנקבל ביום ההורים-אינו נוח, מתסכל, מעורר מחשבות מה עושים? ועד אז זכרו:
אין אדם שלא יכול להצליח! בכולנו קיים אור, צריך למצוא אותו, ולהוביל את הילד והוריו בשביל ההצלחה.