החופש הגדול מאחור…אפשר להתחיל לנשום לרווחה….זהו שלא!

ברצונכם לנשום לרווחה אמצו כמה כללים פשוטים שיסייעו לכם לסיים את החופש עם חיוך ולחזור לשגרה.

הרבה הורים פונים אליי בשאלה: איך מחזירים את הג'ונגל שהיינו בו בחופש לסדר נורמלי?

לא ניכנס לכך שכל משפחה יש את הנורמות שלה, נתייחס באופן כללי ,כמה עצות שיכולות לעשות את ההבדל בין שימוש קבוע ברייסקיו להרגעה, לויתור על התוספת הלא הכרחית הזו.

• חשבו עם עצמכם, ההורים, מה הדברים החשובים לכם לקראת סוף החופש, ארגנו רשימה קטנה.
• הכינו לוח עם טבלת "שמחה" (היפך מ"ייאוש) למס' הימים שנותרו.
• בכל יום עליכם להוריד פעולה, התנהגות שמותרת בחופש ולהוסיף אחרת שרצוייה לכם,

לדוגמה: במקום ללכת לישון בליילה ב22:00 הולכים חצי שעה קודם. (עד שמגיעים לשעה 20:00, תואמת בית ספר יסודי עד כיתה ד, ככל שגדלים ניתן להוסיף זמן)

במקום להיות במסכים כל היום, הורידו זמן מסך והכניסו במקומו קריאת פרק מספר קריאה. וכך הלאה.

• שתפו את הילדים בשיח, החליטו מה מכניסים כל יום ללוח הזמנים ומה מורידים, כך תיצרו שותפות מחד ואחריות מאידך, עימותים יימנעו והילדים, גם אם לא מתלהבים, יבינו שיש הגיון.
• הוסיפו דברים שגם אתם כהורים מוסיפים או מורידים למשל: חוזרים להקריא סיפור לפני השינה, מורידים ארוחת ערב מאוחרת. או חוזרים מבילוי עד 21:00 ולא מתאמים בילוי מאוחר עם הילדים. הראו להם שגם אתם מוותרים/מפסידים וכד' על מנת לחזור לשגרה.
• חשוב לחזור מעט לקריאה, הכנת משימה בחוברת או דף עבודה, להתחיל לחזור לשגרת המחוייבויות הבית ספריות. אין צורך לקנות חוברת ישנם היום דפים רביםשניתן להדפיס, לעשות וחסל וכך הילד אינו מתוסכל מהחומר הרב שיש להשלים.
• הכינו יחד את הציוד לבית הספר, רכשו עם הילדים, תנו משימה למצוא דברים שווים בפחות עלויות, הם יכולים, מותאם על פי גיל, לחפש במסכים….היכן שווה לרכוש, שיעשו השוואת מחירים. (גם לומדים וגם מרוויחים).
• תנו לילדים משימה לארגן החדרים לקראת השנה הבאה-מה זורקים, מה משאירים, מה מוסרים לאחרים, הכינו מקום ריק לציוד החדש.
• שבוע לפני סוף החופש התחילו להעיר את הילדים בשעה 7:30 שיתחילו לחזור מנטלית ללוח זמנים.
• ארגנו ארוחת בוקר איתם, החליטו מה ירצו לקחת לבית הספר-עליהם להכין רשימה של 10 מאכלים שניתן לקחת ובכל יום תוכלו לפעול לפי הרשימה. כמובן נתבו אותם לבחור מזון בריא וקל להכנה.
• הכינו ביחד עם הילדים מכתב הערכה ותודה ל: סבא וסבתא, למטפלת, לשמרטפית, לשכנה, לדוד חיים ולכ מי שלקח חלק בחופש הגדול הזה….
• שוחחו עםהילדים על יתרונות החופש והחסרונות וכן על יתרונות השגרה והחסרונות. כך תכינו אותם לחיים בהם ישנן מטלות חובה. כמובן שיש אפשרויות בחירה בכל אחת מן האפשרויות.

הראו להם שלוח הזמנים מורה על חופשה קרובה בשבת..חגים… ועד אז….זהו קחו נשימה ארוכה לריאות מלאו את החזה היטב ו…לכו לנוח.

עכשיו זה הזמן לימי הורים… שליש שנה מאחורנו והישגי התלמידים נמדדים ומובאים בפניהם ובפני ההורים. מי לשמר, מי לשפר, מי מאחור ומי מצטיין.
זוהי תקופה שיש בה עבור ילדנו מעט חשש, שמחה, תסכול. גם עבורנו היא מהווה מפגש עם חוויות העבר שלנו במסגרות החינוכיות ועם המפגש של ילדנו. הפעם אני רוצה לספר לכם מעט על ההכנה שמורה מארגן לקראת ימי ההורים. זוהי משימה לא פשוטה כלל. מתחילה במעקב אחר התלמיד בהישיגיו הלימודיים, החברתיים, ההתנהגותיים, במידת השתתפותו בשיעורים, בהכנת המשימות בכיתה ובבית, ובתפקוד הכללי שלו בכיתה, בהפסקות, בשיעורים השונים, ובביה"ס. המחנך אוסף מכלל המורים הנפגשים עם התלמיד את הנתונים ועם כלל הנתונים והתובנות שמסיק מהן מגיע לישיבה פדגוגית, הנערכת עם המנהל, היועץ, הסגן וכל מי שמלמד בכיתה. בישיבה עוברים על רשימת התלמידים ומעלים את כלל ההישגים של כל תלמיד ותלמיד. מתייעצים לגבי המשך הדרך, מציבים מטרות להמשך, חושבים איך לקדם ו-או לשמר ולקדם את התלמיד. לאחר מכן המורה מכין גיליון/דף הערכה לכל תלמיד. רצוי ומאוד ואני יודעת, שבהרבה בתי ספר עורכים עם כל תלמיד שיחה אישית, שיעריך הוא את הישגיו הנ"ל וביחד מחליטים מה נביא בפני ההורים, מה המשימות שנשקיע בהמשך הדרך.
מכיוון שזו משימה של 'דיני נפשות' חשובה הרגישות של המורה המחנך. חובתו להכיר היטב את הילד על יכולותיו, חולשותיו, רגישותו ולדעת, כיצד לעצב את דמותו, להחדיר בו מוטיבציה להמשך. כאן נמדדים אותם "מורים לחיים". אני זוכרת באחד המקרים בהם הלכתי עם בתי ליום הורים, בהיותה ילדונת, והמורה הייתה עסוקה בחלקים הדידקטיים של הפגישה ושכחה שיש שם ילדה, נרגשת ואמא גם כן. למזלי באתי מהתחום ושיניתי את מהלך הפגישה, אך זו בהחלט היוותה עבורי דוגמה שלילית למה יכול לקרות, כשהאדם שמולך אינו מבין את משמעות תפקידו.
ולעומת החוויה השלילית הזו, זכינו גם למורים שהיו דוגמה לבני אדם, הרואים את הילד מול עיניהם. כמנהלת תמיד אמרתי לצוותים החינוכיים-בכל ילד תנהגו כאילו היה ילדכם הפרטי…במקרה שכך נעשה התוצאות בדרך כלל מובילות למימוש עצמי של התלמיד והמורה.
בהצלחה לכל התלמידים וצוותי החינוך בימי הורים.
בהמשך, אפרסם מה קורה כשהמידע שנקבל ביום ההורים-אינו נוח, מתסכל, מעורר מחשבות מה עושים? ועד אז זכרו:
אין אדם שלא יכול להצליח! בכולנו קיים אור, צריך למצוא אותו, ולהוביל את הילד והוריו בשביל ההצלחה.

תשובה: ההורים! ההורים! ההורים ו… גם הילדים!

כמנהלת בית ספר וותיקה, העוסקת בייעוץ, אימון והדרכה, למנהלים, צוותים וגם להורים, אתייחס היום לאחד המעברים החשובים, המרגשים, דרמטיים והמשמעותיים בחיי הילד/ה והוריו –הכניסה לכיתה א'.

מדוע אני אומרת ההורים עולים??? ובכן ההורים של היום, אלו בעצם אתם הילדים שלי, שלנו, אלו שאנחנו אוהבים עד כלות וגם חינכנו… בבית הפרטי שלי, למשל, : הבנות שלי כבר אמהות, הבכורה – "זורמת" היא בעד שמירת רצפים בחינוך, נותנת לדברים לזרום…, בהתאם לרצונות של הילדה, כפי שהיא רואה אותם. הבת השנייה הישגית ובעד הכנת הילד בהתאם לצרכים הסביבתיים, כפי שהיא חושבת, עליו להצליח להיות מוביל.

למי מהשתיים תפיסה נכונה? ובכן מילת המפתח, כמעט כמו בכל דבר, איזון.

כשראיתי את הגוזלים המקסימים, העולים מידי שנה לכיתה א', הסתכלתי על הוריהם וביניהם פגשתי כאלו הדומים לילדיי…אלו שהיו מחוייכים, ליטפו את הילד וליוו אותו לכיתה, היו את אלו שהגיעו לבית הספר, עוד טרם הגיע המאבטח, סידרו לילד מקום בשולחן במרכז הכיתה והציבו כסא לעצמם בצד, ואחרים שלא ידעו איך נפרדים-הם בכו והילד איתם. תמיד ריגש אותי המעבר ואני יכולה לומר, כאשת חינוך- חשוב להכיל, לאתר, לתת מענה לכל הורה, בדיוק כמו לילדים.

לכן בכל בית ספר ומסגרת חינוכית, חייבת להיות תוכנית מעברים גם להורים וזאת על מנת להקל את המעבר עבורם ועל ידי כך גם לילדים. לפיכך יהיה מודל לחיקוי וביטחון בדמות המשמעותית המובילה אותם. היום במפגשי הייעוץ אני מתייחסת למעברים בחיינו כמושג מאפיין התמודדות האדם בכלל ובמעבר בפרט. כלומר, ישנם אנשים שהתמודדות עם מעבר/שינוי קלה להם יותר ואחרים המתקשים וישנם אף כאלו, שאינם מסוגלים ללא תווך ועזרה. אפיוני התמודדות נבנים מהגיל הרך ולכן חשוב, עבורי ,להתייחס ראשית להורים.

אז לנוחיותכם ריכזתי ,עבורכם ההורים,כמה עצות-12  צעדים:

1. לתת לעצמכם להתרגש , לשתף את בני המשפחה והילדים בהתרגשות. דוגמה: "אין לך מושג, דניאל, כמה אני מתרגשת לקראת בית הספר, מזכיר לי את בית הספר שלי…" "אתה מכיר את רועי, עוד מכיתה א אנחנו חברים" וכד'
2. עשו הפרדה-מי עולה לכיתה א'? להבין שכל אחד מאיתנו הוא עצמי וייחודי. ביה"ס שאתה חווית אינו ביה"ס שילדך יחווה. במפגש עם בית הספר כל אחד מגיע עם החוויות האישיות שלו הצרובות בזיכרון לטוב ולפחות טוב. חשוב שחווית הילד תהא 'נקיה', כמה שניתן, הימנעו ממשפטים כמו: "ביה"ס בשבילי היה מקום רע, לא אהבתי….." בתי הספר השתנו בהיבטים רבים ולמרות הדימוי, ישנם בתי ספר טובים מאוד, צוותים טובים והשקעה רבה להצלחת הילדים.
3. לאפשר למכלול המחשבות ורגשות לעלות-הרבה פעמים אנו מציירים לילדים ציפייה לכיתה א': "תהיה גדול, תלמד לקרוא, לכתוב, יהיו שיעורים, אסור לקום, תתנהג יפה,…..לא כמו, שהתנהגת עכשיו, המורה תעניש אותך" סביר להניח שיהיה גם נפלא ויהיו גם דברים פחות נעימים צריך לאפשר שאלות, תהיות: "מה אעשה אם אני לא רוצה להכין שיעורים?, מה אם לא אבין.." המסר: תהיה לך מורה/מחנכת ועוד אנשים מבוגרים  טובים בביה"ס כמו: מורה מלווה, סייעת, תומכת, מזכירות (כל ביה"ס עם המשאבים שיש בו), תוכל להיעזר בהם לשאול, לבקש, יסייעו לך.
4. השתדלו אתם להכיר את בית הספר, החצר, חדרי הכיתות, פינת המשחק לילדים, השירותים, המזכירות וכו'. אחר כך תוכלו לעשות היכרות גם לילדים. תמיד עוזר ליצור קשר טוב עם המזכירות, אב הבית, המאבטח, הם הדמויות המהוות את לבו של בית הספר ויתנו לכם תחושת שייכות וכך גם אתם יוצרים דוגמה לכבוד הדדי לילד וחינוך לערכים-ראיית הכלל.
5. המורה-אל תתנפלו בשאלות ודרישות/בקשות. זכרו שבימים הראשונים היא מתמודדת עם היכרות של עשרות ילדים ולא רק עם שלכם. צרו קשר נעים ומכבד. החמיאו למראה הכיתה, תנו מרחב ותנו זמן לעצמכם להכיר, ראו אם ניתן לסייע, אל תסתמכו על שמועות. הרבה פעמים זו שנחשבה מורה מעולה לבנו של השכן, התבררה כמורה אחרת עם הילד שלכם. סייעו למורה להכיר את הילד שלכם.
6. חשוב-דאגו שבכל בוקר הילד יגיע נקי,לבוש בתלבושת, נעים למראה וחשוב לא פחות עם כל הציוד!!! בכל ערב הקפידו אתם על בדיקה שלא חסר דבר. יהיה זמן לתרגל אחריות. בהתחלה חשוב שתהיו שם בשביל הילד.
7. לכו לכל פגישות ההכנה, היכרות, אסיפות הורים-המורים מתכוננים רבות להכין עבורכם את המידע, שידיעתו משפרת את איכות הקשר וההבנה שלכם את ביה"ס. מידע יאפשר לכם להכיר את המסגרת, האוירה, המסרים החשובים, את שאר ההורים שילדכם יפגשו עם ילדיהם, את היועצת, המנהלת ובעלי תפקידים נוספים.
8. במידה ויש לכם זמן פנוי ומתאים לכם להיות הורה פעיל, כזה שמגיע למפגשים, תורם למען הכלל-הירתמו להנהגה הכיתתית ו-או הבית ספרית. ילדים שיש להם קושי כלשהוא הייתי ממליצה להורה להיות פעיל, מעורב.
9. השתדלו להכיר את המורים הנוספים של הילדים: מורה לאומנות, חינוך גופני, מדעים, מוסיקה וכל השאר-ההיכרות תסייע לכם בהמשך ובכך אתם משקפים למורה על מעורבותכם.
10. ארוחת בוקר-לא לוותר לילדים ובבוקר להתעקש שיכניסו משהו קל ומזין: דגנים בחלב, כוס משקה וכריך, ירקות, ביצה כל מה שהילד אוהב ונכון עבורכם כמשפחה. לארוחת עשר שילחו כריך ופרי, בקבוק מים. זכרו שהבוקר מתחיל ב-90 דקות של למידה. לקטנטנים קשה ללא אספקת ה'דלק' לגוף. נכון שישנם בתי ספר שמאפשרים לילדים לאכול קודם, לא לסמוך רק על כך.
11. בהחלט אומר שתצטרכו לקום קודם ולהתארגן בעצמכם. שלחו את הילדים אחרי בוקר שהתנהלתם רגוע-חשוב מאוד גם להתנהלותם בהמשך היום. בדיוק אותו דבר בשעת ערב לארגן עם הילדים את התיק הראו להם למה אתם מתייחסים. נכון שישנם ילדים שכבר אחרי שבוע מסדרים לבד, אך יש את אלו שלוקח זמן וזה בסדר. היו עבורם דוגמא ותארו את מה אתם עושים כדי שילמדו.
12. השוואות-הילד של 'דינה' התקדם בחוברת, הגיע קורא, ודניאל טרם. זכרו -אין זה אומר דבר! ראיתי ילדים שהגיעו "קוראים" ואחרי זמן אותרו כמתקשים בפענוח והבנה ואחרים שהגיעו ללא קריאה והתקדמו בקצב טוב מאוד. כל אחד הוא יחיד ומיוחד, לוו את הילד שלכם להצלחה, מהנקודה בה הוא נמצא ולעודד לעודד לעודד.

מאחלת לכם הורים, שהכניסה לכיתה א תהיה עבורכם נעימה וקלה. השתדלו להינות מהחוייה שלכם כהורים, כבוגרים ושל ילדכם.