אלימות זה למות!

לא יכולה להישאר בשקט שלי, לאחר החדשות בנושא אלימות במערכת החינוך, כלפי מורים וצוות, כלפי תלמידים, חרמות, התאבדויות ועוד תופעות קיצוניות. המידע מעלה בי מחשבות על המערכת החינוכית ומה קורה בה בשנים אלו…ואני מאוד לא רגועה.

ראיתי, האזנתי קשב רב להורים, לילדים, לאנשי החינוך והמומחים למיניהם.

לאחר שנים רבות כמנהלת בית ספר, שהאווירה הבית ספרית הייתה שוות ערך בעיניי להישגים ושאר פעולות בית הספר, ויש הוכחות.  ברצוני לומר לכם, איזה בליל שטויות מקומם אני שומעת בתוכניות, לגבי התנהלות המערכת. אם יש מצב שתהיה אלימות בבית הספר ומנהל/ת, צוות חינוכי לא מתייחס. אם זה קורה-בדקו היטב מה עומד מאחורי חוסר ההתייחסות.

כל ילד/ה זכאי למוגנות, כבוד כמו כל מבוגר וכל אדם.

המערכת החינוכית קרי: רשויות ומשרד חינוך מעלים גיבובים של מילים יפות: "חוזר מנכ"ל, בית הספר מלווה על ידי אנשי מקצוע…, המשרד עושה הכל לגבות מנהלים…. ו…ו…ו…"

האמת הבלתי מעורערת היא שהשפעת מורה ומנהל קריטית ביותר להתפתחות ומוגנות התלמידים. במקום בו אין כבוד למבוגר, אין כבוד לילד.

הרשויות, עם כל הכבוד, ויש כבוד, אינן עושות די לסייע. התנהלויות מושפעות מגורמים רבים כולל, חוסר תשומת לב של ראשי המערכת ומתן משאבים, שלא על פי צרכים אותנטיים. ליבי עם מנהלים וצוותים מעולים, והיכרתי כאלו רבים, שעושים רבות על מנת שהתלמידים ירגישו שייכות וכבוד הדדי במסגרת.

נכון שכל ילד מגיע מבית הוריו ומשפחתו ושם מודל החיקוי המשמעותי, אך גם למסגרת החינוכית יש השפעה ונוכחות חשובה מאוד בחיי הילדים. חייבת להיות מחוייבות הצוותים, כולל מנהלים להיות נוכח שם. להכיר את התלמיד/ה על בוריו ולתת לכל אחד את ה"חבילה" המתאימה להתפתחותו וכמובן בשיתוף ההורים.

מקרים חריגים יטופלו בקיצוניות ומקרים קלים יטופלו נ…קו…דה! והחשוב ביותר מעקב והתמדה. נכון שצריך אנשי מקצוע לסיוע. האמינו שמנהלים, ברובם, יודעים לצרוך אותם ואם תשאלו יאמרו מה נכון לעשות במקרה אלימות כזה או אחר.-תנו להם את האפשרות לעשות זאת, ללא "רעשים" שאינם שייכים. פעילות סדנאית עם מדריכים חיצוניים זו אחת הרעות החולות. מה כן? תנו למנהל/ת בית הספר משאבים לצרוך את הכלים, בהתאם לצרכים אמיתיים, לפתח את הצוותים החינוכיים ולתת בידיהם כלים להתמודד, שהצוותים יהיו הדמויות המנחות המובילות. צרו שיתופי פעולה בין ביה"ס וההורים, כאלו שבונים עתיד, הרי אלו הילדים שלנו, דור העתיד שלנו. אל תאפשרו אלימות, בשום צורה. התבוננו גם בעצמכם איזו דוגמה אתם נותנים לילדים בהתנהגותכם-  חברים…אלימות היא הסימפטום, צריך להבין המקור ולטפל בהתאם. אלימות -זה לחיות או למות! רק יחד אפשר יהיה לעצור!

זועקת מדם ליבי ובשם כל הילדים שנמצאים במקום לא באטום, בשם הוריהם , בשם אלו שהתייאשו ובחרו לצאת מהמעגל בדרך בלתי הפיכה. איזה צער וכאב לכל כך הרבה משפחות.

תנו למנהלים לנהל ללא רעשים ותנו בידיהם כלים. אי אפשר להרכיב שולחן ללא עץ, ברגים, מסור,ושאר חלקים

הכל צריך להיות לפני המנהלים והצוותים שיוכלו לעבוד אוטונומית ללא רעשים ולטובת הפרט. אחרת, בעצם, גם הצוותים חווים אלימות

אמרתי כבר: אלימות או למות

צריכים עזרה-פנו אליי -מדריכת הורים, יועצת זוגית , יועצת ארגונית ומאמנת.

השאירו הודעה ואחזור אליכם. אל תישארו לבד-זה מקור הקושי בפיתרון הולם.